ההיסטוריה של המחנה
המחנה הגרמני הנאצי פלאשוב הוקם על ידי הגרמנים באוקטובר 1942 בשכונות קרקוב פודגוז'הוולה דוחאצקה. העבודות הראשונות החלו בשטח בתי הקברות היהודיים שנמצאו שם. פלאשוב הוקם כמחנה עבודה (Zwangsarbeitslager Plaszow des SS- und Polizeiführers im Distrikt Krakau - ZAL Plaszow) והיה מיועד ליהודים מגטו קרקוב שחוסל במרץ 1943. בשנים 1943–1944 נאסרו שם גם יהודים ששרדו את הגטאות בבוכניה, טרנוב, וייליצ'קה, ז'שוב, פשמישל ומחנה העבודה בשבניה.
ביולי 1943 הקימו הגרמנים גם מחנה עבודה "חינוכי" לפולנים בשטח מחנה העבודה. הוא שימש למאסר תושבי קרקוב וקרבנות המצודים בערים הסמוכות לה. בינואר 1944 הוסב מחנה העבודה למחנה ריכוז (Konzentrationslager Plaszow bei Krakau – KL Plaszow). כמו כן, באותה שנה הוא שימש גם כמחנה מעבר ליהודי הונגריה שנשלחו לאושוויץ. מאביב 1944 הגיעו לפלאשוב משלוחי אסירים מהמחנות המפונים ממחוזות לובלין ורדום. ממחנה פלשוב שולחו אז למחנות עבודה וריכוז אחרים. על פי ההערכות, נאסרו בו למעלה מ- 35 אלף איש לאורך שנות פעילות המחנה ומספר קורבנותיו מוערך בכ-6 אלפים. הקבוצה הגדולה ביניהם הייתה של היהודים – רובם נאסרו עם חיסול גטו קרקוב וכן אלו שנתפסו כשהסתתרו עם ניירות אריים אשר ושנידונו למוות במהלך הסלקציות שבוצעו במחנה.
בשטח פלאשוב נורו למוות גם פולנים, יהודים ובני לאומים אחרים שנאסרו בכלא קרקוב ברחוב מונטלופיך. ההוצאות להורג והקבורה נערכו בשלושה אתרי הוצאה להורג: ליד בית הקברות הישן ובשטח של שני ביצורים ארטילריים לשעבר, המכונים הויובה גורקה (Hujowa Górka) וציפובי דולק (Cipowy Dołek).
בתקופת שיא פעילות המחנה (אמצע 1944) נכלאו בו מעל 20 אלף איש והוקמו בשטחו כ-200 מבנים: צריפי אסירים וייצור, מבני שירות, מבני תשתית של המחנה, בתים ודירות בשביל צוות המחנה. המחנה השתרע אז על פני שטח של כ-80 הקטאר.
בתקופת שיא פעילות המחנה (אמצע 1944) נכלאו בו מעל 20 אלף איש והוקמו בשטחו כ-200 מבנים: צריפי אסירים וייצור, מבני שירות, מבני תשתית של המחנה, בתים ודירות בשביל צוות המחנה. המחנה השתרע אז על פני שטח של כ-80 הקטאר.
חיסול פלאשוב החל באוגוסט 1944, כאשר הגרמנים החלו להעביראסירים ותשתיות של המחנה (חלקי צריפים, ציוד בתי המלאכה וכו'). ב-14 בינואר 1945 יצאה הקבוצה האחרונה של כ-600 אסירי פלאשוב ברגל לכיוון אושוויץ. מ-19 בינואר ועד סוף 1945 הוצב הצבא האדום בשטח המחנה לשעבר והרס אותו. לאחר עזיבתו הפך שטח זה לנגיש עבור כולם ותהליך ההרס נמשך.
