אסירים
אסירים יהודים
ההחלטה להקים את מחנה העבודה (Zwangsarbeitslager Plaszow des SS- Und Polizeiführers im Distrikt Krakau), כלומר מחנה עבודת הכפייה, התקבלה בסתיו 1942. יהודים שנאסרו בו היו מיועדים לעבודה במפעלים לייצור עבור תעשיית הנשק הגרמנית ויחידות צבאיות. בשלב הראשון של קיומו (עד יולי 1943), היה למחנה אופי מיוחד. האוכלוסייה שנמצאה בו לא הייתה מגוונת מבחינת לאום או אתניות, שכן היא הייתה מורכבת רק מיהודי קרקוב שבאו מהגטו בשכונת פודגוז'ה. חיסול הרובע היהודי (13-14 במרץ 1943) נחשב לתחילת תפקודו התקין של מחנה העבודה פלאשוב. בימים אלו כ-8 אלפים תושבי גטו A הועברו לפלאשוב. המחנה הפך להרחבה של הרובע היהודי הסגור לשעבר, ממנו הועבר בכוח חלק גדול מהקהילה היהודית בקרקוב לשטחו.
בנוסף, בשנים 1943-1944 נשלחו לשם משלוחים של יהודים מגטאות שחוסלו (בוכניה, וייליצ'קה, ז'שוב, טרנוב, דז'יאלושיצה, וולברום, פשמישל) וממחנות עבודה שנסגרו באופן שיטתי (ראבקה, זקופאנה, צ'ארני דונאייץ, סטאלובה וולה, דרוהוביץ', שבניה, מיילץ, בוריסלאב, מיידנק).
בנוסף, בשנים 1943-1944 נשלחו לשם משלוחים של יהודים מגטאות שחוסלו (בוכניה, וייליצ'קה, ז'שוב, טרנוב, דז'יאלושיצה, וולברום, פשמישל) וממחנות עבודה שנסגרו באופן שיטתי (ראבקה, זקופאנה, צ'ארני דונאייץ, סטאלובה וולה, דרוהוביץ', שבניה, מיילץ, בוריסלאב, מיידנק).
אסירים פולנים
ביולי 1943 בשטח המחנה נוצר Arbeitserziehungslager, כלומר מה שנקרא מחנה עבודה "חינוך מחדש" לפולנים. הגיעו לשם אנשים ממצודים שאורגנו בשטח קרקוב, ובכפרים שליד קרקוב, שנחשדו בשיתוף פעולה עם המחתרת, וכמו כן כאלה שהורשעו בעבירות פשוטות. מספר האסירים הפולנים נע בין כמה מאות באמצע 1943 ל-3 אלפים ב-1944. המספר גדל לאחר "יום ראשון השחור" ב-6 באוגוסט 1944, כאשר כתוצאה מפעולת מנע גדולה לאחר פרוץ מרד ורשה, נעצרו בשטח קרקוב כ-6 אלפים גברים.
אסירים בני לאומים אחרים
משנת 1943 היו במחנה כמה עשרות משפחות של צוענים. הצוענים בודדו את עצמם מאסירים אחרים וגם נמנעה מהם תמיכה מהחוץ, מה שגרם לשיעור תמותה גבוה מאוד בקרבם.
עם הסבתו של מחנה העבודה למחנה ריכוז בתחילת 1944, הובאה לפלאשוב קבוצה קטנה של אסירים גרמנים ממחנות מעומק הרייך. הם מילאו בעיקר תפקיד של אסירים בעלי תפקידים.
במאי 1944גורשו למחנה משלוחים של יהודים מהונגריה וסלובקיה שהיו אסורים במחנה לפני שגורשו לאושוויץ. מאביב 1944 לפלאשוב פונו אסירים ממחנות שנמצאו במזרח הגנרלגוברנמן. פלאשוב החל אז לתפקד כמחנה מעבר, שבו שהו אסירים לפני שנשלחו ליעדם הסופי.
המחצית השנייה של 1944 הייתה תקופה של הגבלת פעילות המחנה עקב הצבא האדום המתקרב. כדי לטשטש את עקבות הפשע, החליטו אז השלטונות לפרק בהדרגה את תשתית המחנה ולארגן משלוחים של אסירים למחנות אחרים במערב כמו מאוטהאוזן, ראוונסבריק, גרוס-רוזן או פלוסנבורג.
בתחילה שהו עד 10 אלפים אנשים במחנה פלאשוב, אך מספר זה גדל ככל שתשתית המחנה התרחבה והגיעה ל-24 אלף איש באמצע 1944. נכון להיום, ההערכה היא כי שכ-35 אלף אסירים עברו דרך פלאשוב ובשטח זה יש שרידים של 6-10 אלפים קורבנות.
עם הסבתו של מחנה העבודה למחנה ריכוז בתחילת 1944, הובאה לפלאשוב קבוצה קטנה של אסירים גרמנים ממחנות מעומק הרייך. הם מילאו בעיקר תפקיד של אסירים בעלי תפקידים.
במאי 1944גורשו למחנה משלוחים של יהודים מהונגריה וסלובקיה שהיו אסורים במחנה לפני שגורשו לאושוויץ. מאביב 1944 לפלאשוב פונו אסירים ממחנות שנמצאו במזרח הגנרלגוברנמן. פלאשוב החל אז לתפקד כמחנה מעבר, שבו שהו אסירים לפני שנשלחו ליעדם הסופי.
המחצית השנייה של 1944 הייתה תקופה של הגבלת פעילות המחנה עקב הצבא האדום המתקרב. כדי לטשטש את עקבות הפשע, החליטו אז השלטונות לפרק בהדרגה את תשתית המחנה ולארגן משלוחים של אסירים למחנות אחרים במערב כמו מאוטהאוזן, ראוונסבריק, גרוס-רוזן או פלוסנבורג.
בתחילה שהו עד 10 אלפים אנשים במחנה פלאשוב, אך מספר זה גדל ככל שתשתית המחנה התרחבה והגיעה ל-24 אלף איש באמצע 1944. נכון להיום, ההערכה היא כי שכ-35 אלף אסירים עברו דרך פלאשוב ובשטח זה יש שרידים של 6-10 אלפים קורבנות.
ילדים בפלאשוב
אמנם החוק המחייב קבע שרק אנשים מעל גיל 14 יכולים לשהות במחנה, אך בפועל מתחילת קיומו של המחנה שהו בו גם ילדים. בתחילה הם שהו בצריפים באופן בלתי חוקי ולאחר מכן הם הושמו בקינדרהיים שהוקם במיוחד. בית היתומים פעל עד תאריך חיסולו ב- 14 במאי 1944, , והילדים עצמם נשלחו לאושוויץ ושם הם נרצחו.
